גם השבוע, כמו בכל השנה האחרונה היומן שלנו יעסוק באוקראינה, אלא שהפעם נפתח עם זווית יהודית אקטואלית ומעניינת.

מאות יהודים מגיעים מאז אמש לעיר האדיטש במחוז פולטבה שבאוקראינה, להילולת מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, המכונה "בעל התניא" על שם ספרו, שחלה היום, כ"ד בטבת.

כמחצית מהמתפללים הגיעו מערים רבות באוקראינה ובראשם שלוחי חב"ד-רבני הערים עם בני קהילותיהם. היתר הגיעו מישראל וקצתם מאירופה וארצות הברית אחרי מסע יבשתי ארוך משדה התעופה בקישינב, נוכח העובדה ששדות התעופה באוקראינה סגורים מאז תחילת המלחמה.

השליח בהאדיטש הרב שניאור זלמן דייטש אומר כי "בכל שנה הגיעו לכאן אלפים ביום ההילולא ואני נרגש לראות שלמרות המצב המקום הקדוש לא נשאר מיותם ביום גדול זה. נערכנו לוגיסטית מבעוד מועד להגעתם של 250 איש בלבד והכמות הגדולה הדהימה אותי. זה היה מאתגר אבל הצלחנו לארגן ארוחות כיד המלך לטובת המתפללים".

הבוקר במה ששמענו בפתיח לקטע זה התקיימו במתחם בית הכנסת הסמוך לציון בריתות מילה ל-7 יהודים – הצעיר בהם בן 29 והמבוגר בן 66. הנימולים הגיעו בליווי רבם, הרב שלמה סלומון מקרמנצ'וג. "אחד מהם כבר 20 שנה רוצה לעשות ברית אבל חשש – והמלחמה גרמה לו להחליט שדבר לא יעצור בעדו", סיפר השליח.

את הבריתות, הנחשבות למורכבות יחסית, ביצע המוהל הרב דוד שלמה גלבר שהגיע במיוחד מבני ברק ובסיוע המוהל השליח הרב מענדי כהן ממאריופול.

ובחזרה לחזית סביב העיר בחמוט, 500 קילומטרים דרומה משם. הרוסים בינתיים מתקדמים בחזית הזו והצליחו לכבוש השבוע את העיירה סולדר, תוך שהם סוגרים את המצור על בחמוט. הם איבדו אלפי חיילים אבל זה לא מזיז להם, בעיקר כי מדובר בחיילים שרובם מגיעים משולי האוכלוסייה, כך שלא מדובר באבדות מכאיבות ומשמעותיות עבורם. כאן ניתן לשמוע חיילים מרפובליקת סַאחָה-יַקוטיה שבמזרח הרוסי מתלוננים שנשלחו ישר לחזית, ללא כל אספקה. הם אומרים ששום דבר לא השתנה בצבא הרוסי מאז מלחמת העולם השנייה. אגב, שימו לב לשפה הילידית המוזרה שהם מדברים בה.

עוד בהקשר הזה כדאי להרחיב ולספר לכם כי, כאמור, רבים מהמגויסים האחרים הם כאלו המגיעים מרפובליקות עצמאיות למחצה המפוזרות ברוסיה, רובן בדרומה, בגבול עם המדינות המוסלמיות של מרכז אסיה. מדובר באזרחים רוסיים לכל דבר, אבל כאלו שמגיעים מהפריפריה הרחוקה והשולית. קחו למשל את המגויסים מרפובליקת טוּבָה בה מתגוררים 330,000 נפש והיא מורכבת מעם ממוצא טורקי, שחציו נווד ואמונתו בודהיסטית. לצידם יש גם את הבּוּרְיָאטִים שמגיעים ממחוז בוריאטיה, שמהווים את הקבוצה הילידית הגדולה בסיביר והם תת-הקבוצה הצפונית ביותר של המונגולים. והנה עוד דוגמא מתוך כמה: תושבים מקלמיקיה – רפובליקה בדרום-מערב רוסיה שחציו מדבריות וערבה והוא גובל בים הכספי.

כאן ניתן לשמוע חיילים מרפובליקת טובה שרים בהפוגה בין הקרבות בשפה הטובאנית – שפה טורקית עם השפעות ממונגולית ומרוסית.

ואם הזכרנו את תושבי הרפובליקות השונות ברוסיה הנלחמות באוקראינה, הנה הגנרל אלאודינוב הצ'צ'ני הנלחם בשורות הצבא הרוסי אומר בהתייחסו לעזרה שהמערב מחיש לאוקראינה כי "הציוד שמגיע אליהם מגיע עם כוח האדם של אותן מדינות שמספקות להם. האוקראינים אינם מסוגלים לנהל את הטכניקה הזו, כי הם צריכים להיות מאומנים. אי אפשר להכין אותם בחודש. זו מלחמת העולם השלישית. אנחנו נלחמים בנאט"ו".

ובחזרה לחזית בבחמוט: הרוסים שיגרו לאזור אלפי אסירים שגויסו וכונסו תחת כוח שכירי החרב 'כוח וגנר' – כך שגם אם הם מצאו את מותם, מדובר באנשים שהחברה הקיאה אותם מתוכה ושלא מעניינים איש. לא זו אף זו, בעת שהותם בבתי הסוהר, האסירים האלו עלו הון לקופת האוצר הרוסית – מה שנחסך כעת, ולפי ההסכם עימם, אם ימותו, בני משפחתם לא יקבלו פיצויים. כלי תקשורת במערב טוענים כי מספר האסירים שגויסו עד כה עומד על 23,000 חיילים ושמדובר בכמעט 10 אחוזים מכלל האסירים הכלואים ברוסיה.

הנה יבגני פריגוז'ין, מייסד כוח וגנר וממקורביו של פוטין מבקר השבוע בעיירה החשובה סולדר שאנשיו כבשו אחרי קרבות עזים, בדרכם לאגף את בחמוט ולהביא לכניעתה.